יש אנשים שיכולים לצייר יפה, אני לא יכול, או יותר נכון לא ניסיתי. אני מעדיף לצייר באותיות. נתתי למחשבות שלי לדבר ולטייל בזמן. אני לא קשור לשום מכון לשפות. אני כותב כמו שאני מדבר ואני מדבר הולנדית כמו מישהו שחי פה 40 שנה ולעתים קרובות עדיין חושב בעברית. הם שיקולי חיים. אני כותב על אירועים שהייתי מעדיף לא לכתוב עליהם ובכל זאת בגיל 63 אני מגלה שהחיים הם לא תמיד המזל הטוב ובכל זאת אני שמח לכתוב עליהם. עד כה כתבתי את הסיפורים שלי בעברית. "איתמר בני" "יהודי העולם האחר". אני מקווה לפרסם את הגרסה ההולנדית לאט בעתיד הקרוב. אני מטייל אחורה בזמן ואתה מוזמן לבוא איתי

"אתת אמא" זה מה שכיניתי לגברת אתת ב-1980 כשגרתי עם אתת חפירה משפחתית בכפר גיסנבורג במשך כמה חודשים. זוהי התבוננות בחיים ומסע אחורה בזמן "כשהאושר היה רק". זה סיפור גוף. סבא דב בן 63 חוזר לכפר גיזנבורג ולעגלת הקניות SRV עם דב כשהיה עדיין בן 22.

Share by: